#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יש מוקצה לחצי שבת?</p><p dir='rtl'>ואיך נדחו הראיות שהובאו בזה? (בכור, היה אוכל, פולין ועדשים).	"הכי בעא הלל מרבא, כגון דאחזי ביה""ש ונדחה והדר אחזי. ופליגי תרי לישני אי פשט ליה דהוי מוקצה או דלא הוי מוקצה.<p></p><p dir=""rtl"">ואין ראייה מבכור שנולד ומומו עמו, די""ל דיתבי דייני והתירוהו לאלתר.</p><p dir=""rtl"">ואין ראייה מהיה אוכל בענבים וכו' דמועלת הזמנה ובע""כ חזו ביה""ש ואח""כ נדחו ואפ""ה בלא הזמנה אסירי, די""ל דאיירי כגון דבביה""ש חזו ולא חזו ורק אי גל""ד מהני.</p><p dir=""rtl"">ואין ראייה מפולין ועדשים ביו""ט, דלטעמיך תקשי לך מקדירות רותחות בשבת. וע""כ דגמרו בידי אדם אין ספק, אלא בגמרו בידי שמים.</p>"	<br>ביצה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם דעות האמוראים בהכרעת ההלכה במח' ר&quot;י ור&quot;ש אי רואין מומין ביו&quot;ט?	"היו אמוראים שפסקו כר""י כדקי""ל בעלמא כוותיה נגד ר""ש.<p></p><p dir=""rtl"">ור' זירא אמר דמסתברא כר""ש דתני ליה בברייתא בלשון חכמים.</p><p dir=""rtl"">ורב יוסף אמר דהלכה כמותו מהא דר""מ כוותיה דראיית בכור לאו כראיית טריפה (ונדחה).</p><p dir=""rtl"">ולמסקנא הכריעו דהלכה כר""ש.</p>"	<br/>ביצה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזו מחלוקת סברו לתלות את מח' ר&quot;י ור&quot;ש אי רואין מומין ביו&quot;ט?</p><p dir='rtl'>ומה דחו את התלייה?</p><p dir='rtl'>ומהיכן דייקו כהדחייה?	במח' ר&quot;מ ור&quot;י אי בכור שנשחט שלא ע&quot;פ חכם מותר. דר&quot;מ ס&quot;ל דלא דמי לטריפה, ומה&quot;ט ס&quot;ל לר&quot;ש דהו&quot;ל כמתקן ביו&quot;ט.</p><p dir='rtl'>ודחו דטעמיה דר&quot;מ משום גזירה אטו דוקין שבעין המשתנים לאחר מיתה.</p><p dir='rtl'>ודקדקו כן מהא דאמר 'הואיל ונשחט שלא ע&quot;פ מומחה אסור.' ומשמע דהוא קנס.	<br/>ביצה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה עניין של התרת בכורות ביו&quot;ט הותר גם למאי דקי&quot;ל כר&quot;ש? </p><p dir='rtl'>ולמה הוא נצרך?</p><p dir='rtl'>[ומנ&quot;ל דגרמא אסור?]	"לראות מערב יו""ט, ולשאול לבעלים ביו""ט, ואח""כ להתירו.<p></p><p dir=""rtl"">וצריכים לשאול לברר שלא הטיל בו מום או גרם.</p><p dir=""rtl"">וגרמא אסור דכתיב כל מום לא יהיה בו, כל לרבות שלא יגרום לו.</p>"	<br/>ביצה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל חלה שנטמאת ביו&quot;ט?</p><p dir='rtl'>ומדוע לא אמרו דחזיא להסקה? (רש&quot;י).	כך שאל ר&quot;ט, ואמרו לא שלא יזיזנה ממקומה.</p><p dir='rtl'>ולא חזיא להסיקה דלבד איסור הבערה שהוא הותר לצורך אוכל נפש, יש איסור בעצם לבער קדשים ביו&quot;ט, דרחמנא אחשביה לביעור מלאכה. (רש&quot;י, ועתוס').	<br/>ביצה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתני' דבהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה, איך יתכן להעמידה כר""ש דשרי ליתן נבילה לפני הכלבים? (2)<p></p><p dir=""rtl"">איך דקדקו כאחד התירוצים?</p><p dir=""rtl"">ואיך א""ש למאן דפליג?</p>"	א. למ&quot;ד דמודה ר&quot;ש בבע&quot;ח שמתו הכא בבע&quot;ח.</p><p dir='rtl'>ב. הכא בבהמת קדשים דלא חזיא לכלבים.</p><p dir='rtl'>ומשמע כת&quot;ב מהא דנקט דומיא דחלה דקדישא.</p><p dir='rtl'>ולמ&quot;ד דמודה ר&quot;ש בבע&quot;ח שמתו צ&quot;ל דמתני' במסוכנת, וע&quot;כ רק בקדישא מודה ר&quot;ש.	<br/>ביצה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן דאין נמנים על הבהמה ביו&quot;ט, מה הכוונה אין נמנים?</p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן שרי לחלוק בהמה?	"אין פוסקים דמים על הבהמה ביו""ט.<p></p><p dir=""rtl"">אבל שרי לומר למחצה שליש ורביע.</p><p dir=""rtl"">או להביא בהמה אחרת השווה לזו, ואחר יו""ט לשער בה.</p>"	<br/>ביצה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בכור שראה חכם את מומיו רק אחר שחיטה ומדוע? (פרט).	"בדוקין שבעין לא יאכל, דהם משתנים לאחר מיתה. <p></p><p dir=""rtl"">בשאר מומין מח' ר""מ ור""י אם גוזרים אטו דוקין שבעין.</p>"	ביצה דף כז		
